בקצרה: אותיות המידה אינן תקן מחייב, וכל מותג גוזר אותן מטבלה פנימית משלו. המספר היחיד שמנבא אם בגד יישב הוא היקף החזה, המותן והירכיים שלכם בסנטימטרים, מול טבלת המידות של אותו מותג. מי שקונה לפי אות מחזיר כל חולצה שנייה.
בחנות אחת אתם לוקחים M ויוצאים מרוצים. בחנות ממול אותה מידה תופסת בכתפיים. זה לא הגוף שהשתנה בין שתי הקומות בקניון.
קראו גם: נועלים את אותו זוג כל יום? זה שוחק נעליים מהר יותר מההליכה עצמה · הבגד לא יושב עליכם כי אף אחד לא תפר אותו בשבילכם · הכותנה מתכווצת בכביסה, הפוליאסטר שורד: הבד קובע יותר מהמחיר
למה האותיות לא אומרות כלום
אין חוק שמגדיר מה זה M. יש תקנים אירופיים שמבקשים לסמן מידות לפי מידות גוף בסנטימטרים, אבל הם בגדר המלצה, וכל מותג ממשיך לעבוד עם דגם הגזירה שלו. מותג שמייצר לשוק האמריקאי גוזר רחב יותר, מותג איטלקי גוזר צר וקצר יותר בשרוול, ומותגי אופנה מהירה מתאימים את עצמם לקהל היעד שלהם.
מעל זה יש תופעה מתועדת שנקראת vanity sizing: מותגים מקטינים את המספר שמופיע על התווית בלי לשנות את הבגד, כי לקוחות קונים יותר כשהמידה נשמעת קטנה. מכנסיים שסומנו 34 לפני עשרים שנה מסומנים לפעמים 32 היום, באותו היקף מותן.
שלוש המידות שכן עובדות
רשמו את ארבעת המספרים האלה בפתק בטלפון. כל חנות מקוונת מפרסמת טבלת מידות עם אותם היקפים, וההשוואה לוקחת עשרים שניות ומונעת החזרה.
מה לעשות כשאף מידה לא מדויקת
גוף אנושי לא מתלכד עם טבלה. אם החזה שלכם נופל ב-L והמותן ב-M, קחו את המידה הגדולה והתאימו את הצר. זה בדיוק ההיגיון של בגד שלא יושב כי אף אחד לא תפר אותו בשבילכם: קיצור שרוול או צמצום מותן עולה סכום קטן ומשנה את הבגד לגמרי.
- מדדו את עצמכם מעל גופייה דקה, לא מעל סוודר.
- בדקו את טבלת המידות של המותג הספציפי, לא טבלה כללית.
- במכנסיים חפשו שני מספרים: היקף מותן ואורך פנימי של הרגל.
- בבדים נמתחים אפשר לרדת מידה, בבד ארוג נוקשה אל תנסו.
- שמרו את מידות הבגדים שכן יושבים, ומדדו אותם שטוחים על השולחן.
- בהזמנה מחו"ל ודאו באיזה תקן מסומנת המידה, אמריקאי או אירופי.
נקודה שנשכחת: הבד קובע כמה המידה יציבה לאורך זמן. כותנה מתכווצת בכביסה ראשונה, ולכן אותה מידה מרגישה אחרת אחרי שבוע, מה שמוסבר בהרחבה במאמר על הכותנה שמתכווצת והפוליאסטר ששורד.
לפני שאתם מתווכחים עם המידה, בדקו את איכות הבגד עצמו. התפרים, הסרגל והמשקל מספרים יותר מהאות, ואת הסימנים האלה אפשר לזהות בשתי דקות בחנות.
בנעליים המידה אפילו פחות אמינה
שלוש סקאלות רווחות בעולם במקביל: האירופית, הבריטית והאמריקאית, וההמרות ביניהן לא נופלות על מספרים שלמים. 42 אירופאי הוא בערך 8 בריטי ובין 8.5 ל-9 אמריקאי לגברים, וכל יצרן מעגל לכיוון אחר. המספר היחיד שעובד הוא אורך הכף בסנטימטרים.
מדדו את הכף בשעות הארוחות של היום, כשהוא בנפחו המלא, והוסיפו סנטימטר עד סנטימטר וחצי לפני הבוהן. נעל צרה מדי בחצי מידה לא מתרחבת בהליכה, היא רק לוחצת עד שהציפורן נכנסת פנימה.
רקע על המקצוע שמתאים בגדים למידות גוף אמיתיות מופיע בערך חייט בוויקיפדיה.
קחו סרט מידה, מדדו חזה, מותן, ירכיים ואורך שרוול, ושמרו את ארבעת המספרים בהערות בטלפון. בקנייה הבאה פתחו את הפתק לפני שאתם מסתכלים על התווית.
מאמרים נוספים שיעניינו אתכם
- נועלים את אותו זוג כל יום? זה שוחק נעליים מהר יותר מההליכה עצמה
- הבגד לא יושב עליכם כי אף אחד לא תפר אותו בשבילכם
- הכותנה מתכווצת בכביסה, הפוליאסטר שורד: הבד קובע יותר מהמחיר
- המעיל הזול נקרע אחרי חורף, היקר החזיק עשור: ההבדל לא במחיר
- נעלי ריצה לא מתאימות להליכה, וזה לא סתם שיווק
- אתם דוהים את הבגדים במו ידיכם, וזה מתחיל בטמפרטורה