נעלי העור שלכם התבלו? אם הסוליה מודבקת, אין להן תיקון

תפירת גודייר בנעלי עור והחלפת סוליה

בקצרה: מה שקובע כמה שנים תחזיק נעל עור הוא לא העור, אלא הדרך שבה הסוליה מחוברת. נעל בתפירת גודייר אפשר להעביר לסנדלר להחלפת סוליה שוב ושוב, נעל מודבקת נגמרת יחד עם הסוליה. בודקים את זה בשתי שניות, בצד של הנעל.

רוב הקונים בוחנים נעל עור לפי הברק של העור והתחושה שלו ביד. אחר כך הם מתפלאים שזוג שעלה כמה מאות שקלים נזרק אחרי שנתיים, כי העקב נשחק עד הסוף. העור עוד היה במצב טוב. הסוליה לא.

קראו גם: הכתם הצהוב בבית השחי של החולצה הלבנה לא נוצר מהזיעה. הוא נוצר מהמוצר שנועד לעצור אותה · הג'ינס שלכם לא צריך כביסה אחרי כל לבישה. הוא צריך שתפסיקו לכבס אותו · אתם M במותג אחד ו-L באחר, והמידה על התווית לא מודדת אתכם בכלל

שלוש דרכים לחבר סוליה

בתעשיית ההנעלה יש בעיקר שלוש שיטות בנייה, וכל אחת קובעת מה יקרה לנעל ביום שהסוליה תיגמר.

שיטה איך זה בנוי החלפת סוליה תחושה ברגל
הדבקה (Cemented) הסוליה מודבקת ישירות לחלק העליון לרוב לא משתלמת או לא אפשרית קלה, נוחה מהיום הראשון
תפירת בלייק (Blake) תפר אחד עובר מבפנים, דרך המדרס, אל הסוליה אפשרית, אצל סנדלר עם ציוד מתאים גמישה ודקה
תפירת גודייר (Goodyear welt) רצועת עור (וולט) נתפרת לחלק העליון, והסוליה נתפרת לרצועה אפשרית שוב ושוב קשיחה בהתחלה, מתרככת אחרי כמה שבועות

השיטה של גודייר פותחה כבר במאה ה-19 כדי למכן תפירה שנעשתה קודם ביד. היתרון שלה פשוט: הסוליה לא נוגעת בחלק העליון של הנעל. כשהיא נשחקת, הסנדלר פורם את התפר, תופר סוליה חדשה לאותה רצועה, והנעל ממשיכה.

איך מזהים את זה בחנות

לא צריך להאמין למוכר. מספיק להפוך את הנעל ולהסתכל.

  • הסתכלו על השפה של הסוליה מלמעלה. בגודייר רואים רצועה בולטת מסביב לנעל עם תפר גלוי.
  • הפכו את הנעל. תפר שרץ לאורך שולי הסוליה מלמטה מעיד על תפירה, לא על הדבקה.
  • הציצו פנימה. בבלייק רואים לפעמים את התפר על המדרס עצמו.
  • שימו לב לקו הדבק. פס דבק מבריק בין העור לגומי, בלי שום תפר, אומר הדבקה.
  • שאלו ישירות אם אפשר להחליף סוליה. מותג רציני יודע לענות על זה בלי לגמגם.

איפה זה פוגש את התקציב

נעל בתפירת גודייר עולה בדרך כלל יותר, שוקלת יותר ודורשת תקופת הרגלה. מי שקונה נעל לאירוע פעם בשנה לא באמת צריך אותה. מי שנועל נעלי עור לעבודה חמישה ימים בשבוע, מרוויח: במקום זוג חדש כל שנתיים, החלפת סוליה וחידוש עקבים.

ההיגיון זהה לזה שמבדיל בין המעיל הזול שנקרע אחרי חורף לבין מעיל שמחזיק עשור. מחיר גבוה לבדו לא מבטיח כלום, הבנייה כן. וזה בדיוק סוג הפרט שכדאי להוסיף לרשימה כשמזהים בגד איכותי בשתי דקות.

גם נעל טובה נשחקת מהר כשנועלים אותה כל יום. עור צריך יום או יומיים להתייבש מזיעה, ולכן רוטציה בין שני זוגות מאריכה את החיים של שניהם. אמום עץ ארז בתוך הנעל אחרי הנעילה עוזר לשמור על הצורה ולספוג לחות.

עוד פרט שכדאי להכיר: סוליית עור מחליקה יותר על אבן ירושלמית רטובה. אם אתם הולכים הרבה ברחוב בחורף, בקשו מהסנדלר סוליית גומי או חצי סוליה מגומי בהחלפה הבאה. בנעל בתפירת גודייר זה שינוי פשוט, והחלק העליון נשאר בדיוק אותו דבר.

בפעם הבאה שאתם מחזיקים נעל עור בחנות, הפכו אותה לפני שאתם מסתכלים על המחיר. אין תפר בשולי הסוליה? תתייחסו אליה כאל נעל עם תאריך תפוגה, ותחליטו אם המחיר מצדיק את זה.

הסבר טכני על שיטת הבנייה: Goodyear welt בוויקיפדיה.

אר
על הכותבאיתי רוזן

כותב על אופנה וסטייל מתוך סקרנות אמיתית, תמיד בחיפוש אחרי הזווית שתעזור לכם להחליט נכון.

למידע נוסף בנושא: he.wikipedia.org
דלג לתוכן
אודות·צור קשר·מדיניות פרטיות